אם התמזל מזלכם ויצא לכל לבקר בתאילנד במהלך חודש נובמבר, יש לכם הזדמנות נהדרת להשתתף בפסטיבל ססגוני וקסום – פסטיבל לואי קארטונג, או בשמו המלא: פסטיבל האורות התאילנדי. מדובר באירוע חשוב וגדול בתרבות התאילנדית, השני אחרי פסטיבל ראש השנה התאילנדי – Songkran. מדי שנה המדינה כולה, כולל חלקים במדינות השכנות מיאנמר ולאוס, מתכסה באורות צבעוניים והמוני חוגגים גודשים את הנהרות לרגל הפסטיבל הלאומי.
משמעות החג
ישנם סיפורים רבים אודות המקור האמיתי של החג. האמונה הרווחת היא שהחג בא לסמל את היותה של תאילנד מדינה שכלכלתה מבוססת במידה רבה על חקלאות. הנהרות הרבים החוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה הם דימוי לוורידים והעורקים של האומה התאילנדית – בהם החקלאות זורמת, כחלק בלתי נפרד מהחיים. סברה נוספת היא שהתאילנדים נהגו להתייחס לנהר כאל אחד מן האלים ולכן בדומה למסורת שנהוגה במקדשים הבודהיסטיים, הביאו לו מנחה במטרה לקבל את ברכתו.
משמעות המילה Krathong בתאילנדית היא אשכול בננות מקושט בפרחים, עלים, נרות וקטורת. המילה Loy בתאילנדית פירושה "צף", ואכן התאילנדים נוהגים להכין מעין מנחות עמוסות בכל טוב ולהשיטן לאורך הנהרות. לפי המסורת, המנחות הצפות מכילות מיקס של דברים שמסמלים דברים שונים, הטומנים בחובם משמעות חזקה. הנרות הם סמל לחכמה, הפרחים הם סמל של כבוד לנזירים הבודהיסטיים ולבודהה, הקטורת היא כסמל לטהרה וסימפטיה. חלק מוסיפים למנחה מטבעות כדי לזכות בברכת עושר. בנוסף, נהוג להוסיף לחבילה קצוות שיער, ציפורניים גזורות ופיסות בגדים ישנים כדי להיפטר באופן סמלי מן העבר.
מעבר לכך, פסטיבל לואי קארטונג נחשב לט"ו באב התאילנדי. הזוגות התאילנדיים מתייחסים לחג ממש כמו אל חג האהבה ונוהגים לצאת לפגישות רומנטיות ולבקש משאלות לגבי עתידם המשותף.
פסטיל האורות התאילנדי – מתי ואיפה?
הפסטיבל נערך באופן קבוע מדי שנה במהלך חודש נובמבר, אך בתאריכים משתנים, לפי מחזור הירח (בליל ירח מלא). המועד המדויק נמסר לרוב כחודש מראש. הפסטיבל נחגג כאמור בכל המדינה, והיכן שלא תטיילו תוכלו לראות את התושבים המקומיים מתגודדים לצד הנהרות המוארים. הפעילויות כולן פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום. שווה לציין שיש מספר מוקדים עם חגיגות גדולות ומיוחדות יותר, שכדאי לשקול להגיע אליהם לטובת החג:
סוקותאי (Sukhothai)
העיר, שנמצאת ממש במרכז המדינה, פחות מוכרת לצרכי טיולים ותיירות אך נחשבת למקום הכי אטרקטיבי וחגיגי להעביר בו את חג האורות. לפי המיתוס, העיר היא מקום הלידה של פסטיבל האורות התאילנדי ולכן הוא מצוין בה בחגיגיות יתרה – בסוקותאי הפסטיבל נמשך 5 ימים ובנוסף לקישוטי האורות והטקסים הדתיים, נערכים מצעדים מפוארים, מופעי מוזיקה ואורות ותחרויות יופי. האירועים כולם מתרכזים בעיר העתיקה- בפארק ההיסטורי של העיר (שהוא גם אטרקציה בפני עצמו). שימו לב שמדובר באזור עם יחסית מעט מקומות אירוח, כך שכדאי לדאוג לסידורי הלינה לפני שמגיעים.
צ'אנג מאי
בצ'אנג מאי יש מסורת מעט שונה. חג האורות פוגש פסטיבל אחר שנקרא Yi Peng, פסטיבל הפנסים. למשך כמה ימים סביב החג, העיר הגדולה ביותר בצפון מתקשטת כולה בנרות מרחפים. זאת לצד מופעי זיקוקים, תהלוכות ססגוניות ובמות מופעים רבות לטובת הציבור הרחב. הטקס המרכזי, בו נערכת הפרחת הנרות לשמיים, נערך במרכז הבודהיסטי Lanna Duthanka, שבאוניברסיטת Mae Jo. כדי לתפוס מקום טוב בין כל ההמון, כדאי להגיע מוקדם (בסביבות 4 אחר הצהריים). זכרו שמדובר בטקס דתי, לכן מקובל להתלבש בצורה צנועה ולשמור על השקט.
בנגקוק
בתור הבירה התאילנדית, בנגקוק מצטיינת בחגיגות נרחבות ומרשימות של הפסטיבל הססגוני. לאורך הנהרות החוצים את העיר, הפארקים הציבוריים ובסביבות המקדשים, תוכלו לראות המוני תושבים – משפחות, זוגות אוהבים וחבורות צעירים, שנאספים כדי לציין את החג. נהוג שגם התיירים מצטרפים לפסטיבל ומשיטים על פני המים מנחות צבעוניות שהכינו. אם תרצו לקחת חלק במסורת, כל מה שתצטרכו לעשות הוא לרכוש מנחה מוכנה (במלונות, בחנויות או בדוכני רחוב) או אם אתם חובבי יצירה, אפילו להכין אחת כזו בעצמכם.
מטיילים רבים בוחרים לקחת שייט לילי לאורך הנהר בעיר. פעילויות כאלו לרוב כוללות בופה ושתייה חופשית לשם חוויה מיטבית. דרך נוספת להנות מן פסטיבל האורות בבנגקוק היא להזמין חדר במלון עם נוף לנהר, כך תרוויחו נוף לילי מרהיב במיוחד.
