בכל פעם כאשר מגיעים למקום חדש, מעבר להתרגשות הברורה והטבעית והכיף שיש בלגלות משהו שלא הכרנו, צריך גם לדעת לאן הגענו ולהתאים את עצמנו לאורחות החיים ולתרבות במקום. זה לא אומר שצריך להתאסלם כשיורדים לסיני או להפוך לקתולים בדבלין, אבל זה כן אומר שבהחלט אנחנו נדרשים לכבד את הכללים הנהוגים, בטח ובטח את החוק. זה גם נעים יותר לכולם, גם מקל על השהייה שלכם וגם באופן כללי מוציא שם טוב לבני האדם, ולישראלים בפרט.
תאילנד היא מדינה נהדרת, והתאילנדים בסך הכל מקבלי פנים, שקטים, סבלניים וסובלניים. נדירים המקרים ששמענו על חופשה בתאילנד שלא היתה מהנה או שנגמרה רע, כמובן בהנחה שהכללים נשמרו ואיש לא עבר על החוקים. ובכל זאת, כמו בכל מקום בעולם כאמור, גם בתאילנד יש קווים אדומים שלא כדאי לחצות, וכללים חברתיים, בין אם מעוגנים בחוק ובין אם לא, שמוטב לשמור עליהם כדי ליהנות מחופשה כיפית ומספקת.
קבלו מאיתנו את ההמלצות החשובות שאם תשמרו עליהן, אין כל סיבה בעולם שלא תחזרו מתאילנד מרוצים עד השמיים ועם טעם של עוד.
לפני הכל – מידע חיוני לכל מי שמטייל בתאילנד
מספרי טלפון חשובים:
משטרה: 191
משטרת התיירות: 115
מכבי אש: 199
אמבולנס: 02-255-1133/6
מה עושים אם איבדנו את הדרכון?
קודם כל, לא להילחץ 🙂
זה קורה, גם לטובים ביותר. אם זה קרה גם לכם, גשו לתחנת המשטרה הקרובה לדווח ולקבל טופס על גניבה, ולאחר מכן צרו קשר עם השגרירות הישראלית בבנגקוק להמשך טיפול.
שגרירות ישראל בתאילנד:
כתובת: Sukumvit Soi 19, Ocean Tower II, 25th floor
קבלת קהל: ימים שני עד שישי, בשעות 12:00-10:00
טלפון: 662-204-9210+
פקס: 662-204-9255+
מייל: info@bangkok.mfa.gov.il
בית חב"ד בבנגקוק
כתובת: 108/1 Ram Butri Banglumpoo
טלפון: 662-262-6388+
פקס: 662-629-1153+
התנהגות כללית
את הדעות הקדומות שיש לכם על התאילנדים כדאי להשאיר במזוודה, או אפילו בארון בבית. למרות מה שלפעמים נדמה, התאילנדים לא טיפשים ולא תמימים בכלל. יש להם עיניים ואוזניים כמו לכולנו, והם מבינים לפעמים טוב יותר ממה שנדמה לכם, גם אם אתם מדברים בעברית מעל הראש שלהם. חלקם הגדול יהיה אולי מנומס מידי מכדי להעיר לכם, אבל מי שיאכל אותה יהיו הישראלים הבאים שיבואו איתם במגע, שאותם הם לא ירצו לשרת או לארח. בקיצור, תהיו נחמדים, התנהגו בנימוס ובכבוד. בדיוק כמו שהייתם רוצים שיתנהגו אליכם.
השיטה הישראלית
בהמשך לסעיף הקודם, נחדד שהשיטה הישראלית לא עובדת בהרבה מקומות בעולם מחוץ לישראל, וגם לא בתאילנד. צעקות, עצבים, דפיקות על השולחן והבעת זעם באופן גלוי לא מתקבלים בתאילנד בהבנה, וסביר שהם רק יקשו עליכם את ההתנהלות. כמו בכל פעם שיוצאים לטייל, בטח רחוק מהבית, עלולות להיות תקלות ובעיות. אבל עצבים או הרמת קול לא יקדמו אתכם בסנטימטר אחד אל הפתרון שלהן, אלא רק יסבכו את המצב.
התמקחות על מחירים
נדגיש כבר בהתחלה כי מיקוח לשם הורדת המחיר בשווקים או בחנויות מסוימות הוא לגיטימי ומקובל, והמקומיים אף מצפים לזה. יש מקומות שאפילו חובה להתמקח כי המחירים גבוהים מראש משום שהם מצפים למיקוח. יחד עם זאת, נהגו תמיד בכבוד ובחיוך כלפי המוכר, גם אם אתם חושבים שהוא ממש התפרע עם המחיר. דווקא חיוך ושיחה נעימה יסייעו לכם הרבה יותר להשיג מחיר טוב יותר. באופן כללי, חשבו גם מתי והאם כדאי להתמקח ועל מה. לפעמים לא שווה לבזבז חצי שעה רק כדי לקבל הנחה של 4 שקלים.
יחס לנשים
הסטיגמה על נשות תאילנד ידועה, והיא לא נעימה אף פעם. אבל חשוב לזכור שגם אם נדמה לכם שכל הנשים ברחוב עוסקות בזנות, הסטטיסטיקה מספרת ש-1% מהנשים בתאילנד באמת עושות את זה. נכון, זה הרבה, אבל זה אומר עדיין ש-99% מהנשים הן לא חלק מהתעשייה הזו. לכן, אל תתייגו כל אישה אוטומטית כזונה. זה לא מכובד, לא מכבד אתכם, ואם תתנהגו בצורה בלתי הולמת למישהי אתם עלולים להסתבך, במיוחד אם יש לה חבר שיקפוץ פתאום מאיזו סמטה צדדית.
דיבור
יש לא מעט מקומות בהם מציעים לכם שיחון עברי-תאי שמתיימר ללמד אתכם כמה מילים בסיסיות לשיחה קצרה. קבלו עצה חברית – אל תנסו אפילו. התאית היא שפה המבוססת על טונים (טונאלית), קרי אותה מילה, עם אותן האותיות, יכולה לשמש גם בחמש משמעויות שונות, אם היא נאמרת בטון אחר. הסיכוי שמקומי יבין מה אתם רוצים ממנו על ידי שימוש בשיחון אם אינכם משופשפים בשפה הוא קלוש, וגרוע מכך –הוא עוד עלול להבין משהו אחר ממה שהתכוונתם! עשו לעצמכם טובה, תלמדו איך אומרים שלום (sawasdee) ותודה (kop khun), ואת היתר תעשו באנגלית. במקרה הכי גרוע לא יצליחו להבין אתכם, אבל זה לא יהיה שונה אם תשתמשו בשיחון לא יעיל.
שכירת ג'ט-סקי
העניין של שכירת ג'ט-סקי באיים נכתב בנפרד כי הסיפורים על הונאות ועקיצות בנושא הזה הם רבים וחולשים על תיירים מכל העולם, עד כדי כך ששגרירויות זרות כבר הוציאו הודעות אזהרה לאזרחים שלהן המגיעים לתאילנד. רוב מקומות הג'ט-סקי שייכים לקרטלים, שלא לומר מאפיות, מאורגנים שמנסים מידי פעם לגבות מכם כסף על נזקים שלא ביצעתם או חריגות מזמן ההשכרה שלא חרגתם. שימו לב לכך, צלמו ותעדו כל דבר ובמקרה הכי גרוע (למרות שזה עצוב לומר) – פשוט שלמו ותתרחקו משם. החיים או הבריאות שלכם לא שווים כמה מאות שקלים.
יחס לסמלי דת
אחרי שעתיים בתאילנד תבינו מיד שהתאילנדים מייחסים הרבה מאוד חשיבות לדת ולסממניה במרחב – מקדשים, נזירים וסמלי דת אחרים. הקפידו מאוד על מתן כבוד לסמלי הדת של המקומיים ושמירה על הכללים הנהוגים: לחלוץ נעליים בכניסה למקדש, להתלבש בהתאם, לשמור על השקט, לא לגעת בפסלים ושנשים לא יפנו ישירות לנזירים. זוהי התרבות והמסורת שלהם, ואנחנו רק אורחים שם.
המלך
בהמשך לכך, משפחת המלוכה בתאילנד נחשבת קדושה ומוטב לא להזכירה בכלל או לדבר עליה, בטח לא עם מקומיים. כל דיבור או מעשה שיכולים להתפרש כזלזול או חוסר כבוד כלפי משפחת המלוכה יכול לסבך אתכם. מאוד. גם אם רציתם לומר משהו חיובי, מספיק שלא אמרתם את המילה בטון הנכון (כאמור) או שמישהו לא הבין את האנגלית שלכם, ואתם בצרות. המלך מופע גם על שטרות הכסף, כך שאפילו דריכה על שטר שלא בכוונה עלולה להרגיז את מי שיראה אתכם. בקיצור, רוצים לדבר על משפחת המלוכה? חכו עד שתחזרו הביתה, ודברו עם החברים שלכם מהארץ.
מגע בראש
אצל התאילנדים הראש נחשב לאיבר נעלה, למעשה הכי נעלה בגוף האדם. לכן, יש איסור לגעת בו, גם אם אתם רוצים להביע חיבה. ייתכן ויש מי שהתרגלו לתיירים מערביים ויקבלו בהבנה ליטוף ראש של ילד חמוד, אבל באופן כללי מוטב להימנע מכך.
כפות הידיים ולחיצת ידיים
הברכה המקובלת בתאילנד היא הצמדת כפות הידיים אחת לשניה בגובה הפנים (Wai). נהוג שאדם צעיר מקדים את הברכה למבוגר ממנו. אם תברכו את המקומיים כך, יקבלו אתכם בברכה בחזרה, רק אל תגזימו ותברכו כל אדם ברחוב. לגבי לחיצת ידיים, היא פחות נהוגה בתאילנד ואם לא הושיטו את היד אליכם, אל תהיו אלה שיוזמים לחיצת יד.
כפות הרגליים
בניגוד לראש, הקצה התחתון של הגוף, קרי כפות הרגליים, נחשב בתאילנד לחלק הכי נחות בגוף האדם, ולכן אל תשתמשו בכלל בכף הרגל כדי לגעת, לקרב, להצביע או להזיז משהו. כל דבר. אם אתם יושבים נמוך, הצמידו את הרגליים אליכם, והשתדלו שלא תהיינה מופנות כלפי אדם אחר. זה מביע זלזול וחוסר כבוד.
סמים
אנחנו לא יודעים מה סיפרו לכם על תאילנד, ולמה אתם רגילים ממקומות אחרים, אבל הסמים בתאילנד אסורים מכל וכל, ויש אפס סובלנות בנושא. גם ג'וינט עלול לשלוח אתכם למאסר של עד 5 שנים, ועל סמים קשים יותר העונשים מטפסים בהתאם בטור הנדסי. גם במסיבות הפול מון, או במקומות אחרים, למרות שנראה שיש זרימה חופשית של סמים מסביב, המשטרה פוקחת עין ואם מישהו יחליט שהוא מתלבש עליכם, אתם צפויים לצרות. זה שיש עוד מאות אנשים סביבכם שלא נתפסו לא אומר שום דבר. קצת "היי" לא שווה את השנים שתבלו בגללו בכלא תאילנדי. תיהנו, תבלו. תתרחקו מסמים בתאילנד.
שמירה על החוקים באופן כללי
תשמעו, זה לא סינגפור פה ולא יעצרו אתכם על זריקת גפרור או יריקה על המדרכה, אבל כמו בכל מדינה מתפתחת השוטרים התאילנדים מתפרנסים מאנשים שמנסים להתחכם. אף אחד לא יתעסק עם מקומיים ממעמד גבוה, אבל זרים הם טרף קל, במיוחד כאשר הם לא מכירים את החוקים. המשטרה יודעת שלילה אחד במעצר יספיק כדי שהתייר יגייס סכום כסף מספיק לשחרר אותו ממעצר בלי דיחוי, והרבה פעמים בונים על זה. הדרך הכי טובה להימנע מכך היא פשוט להכיר את החוק ולשמור עליו. אין צורך בעורך דין צמוד או ערימות של כסף בבנק. רק כבוד לזולת ושכל ישר. זה יספיק לכם כדי ליהנות מטיול נפלא!
