בצ'אנג מאי לא חסרים מקדשים גדולים, יפים או מרהיבים, אבל לוואט הומונג יש יתרון ייחודי אחד על כולם: הוא ממוקם בתוך יער, ליד אגם ובנוי כמערכת של מנהרות – לא עניין נפוץ מאוד במקדשים באזור. בנוסף, הרוגע של הטבע מסביב והשקט שמגיע איתו נותנים אווירה שונה מאד מזאת שרוב האתרים בצ'אנג מאי השוקקת יעניקו לכם.
המנהרות הן חלק מרכזי מהמקדש ושמו המלא אף מתרגם ל"המקדש של המנהרות וגינת הדהרמה של בודהה". מרבית המנהרות האלו מובילות אל מקומות מתאימים לתפילה ופזורות שם דמויות של בודהה. המנהרות כבר לא משמשות למדיטציה, בעיקר בגלל כמות המבקרים הגדולה שמפריעה לנזירים להתרכז.
במהלך הביקור שלכם בוודאי תראו סביבכם נזירים עסוקים בתפילה או מקיפים את אחת הסטופות שבמקום עם כיוון השעון. זוהי הסטופה שבה מאמינים כי נקברו חלקים מגופתו של בודהה.
הסיפור מאחורי הקמת וואט אומונג הולך עד ימיו של המלך מנגריי, במאה ה-13, שהיה המלך הראשון של ממלכת לאנה והמייסד של העיר צ'אנג מאי. הוא נהג להיוועץ באחד הנזירים שהתגורר במקדש אחר בפאתי העיר, אך ככל שצ'אנג מאי גדלה והפכה הומה, המיקום של המקדש הפך מרכזי ורועש – עד כדי כך שהנזיר לא יכול היה יותר לעשות מדיטציה. לכבודו, בנה המלך את וואט אומונג, במיקום מרוחק ורגוע יותר.
במרוצת השנים ננטש המקדש והוא עמד מוזנח וללא כל פעילות. רק בשנת 1948 הוא נבנה מחדש, שופץ ושוחזר. למרבה הצער, לא כל המנהרות במקום שוקמו בהצלחה וחלק ניכר מהאמנות שהוצגה פעם במקום נעלמה. הוא הושק מחדש כמרכז למדיטציה ולימודי בודהיזם. עד היום מתגוררים במקום נזירים ומתקיימות פעילויות לימודיות.
תוכלו להגיע למרכז המדיטציה שבכניסה למקדש ולהירשם לאחד השיעורים המתקיימים במקום ופתוחים לקהל הרחב.
סמוך לאגם, לא רחוק מהגשר שמחבר את המקדש לאי שבמרכז האגם, תמצאו דוכן קטן שמוכר אוכל לדגים. באגם יש לא מעט דגים והאכלתם נחשבת כמעשה טוב וחשוב.
המקום פתוח מדי יום בין השעות 5 בבוקר ועד 8 בערב. הכניסה היא ללא תשלום.
