המדריך לטיפוס צוקים בתאילנד

כשחושבים על תאילנד מיד עולה בדמיוננו תמונה של מקום אקזוטי עם עצי קוקוס, שייק פירות צונן, פאד-תאי במחיר שמצחיק להזכיר, קניות באלפי השווקים, צעירים וצעירות שזופים שכובים על חולות זהובים כשמולם השמש שוקעת למי הטורקיז והם מעוטרים בצבעי גוף זרחניים, וכמובן – מסאז' רגליים אלוהי…

כל זה נכון, אבל האמת היא שיש לתאילנד עוד הרבה להציע מאשר ירח דבש חלומי או חופשת בטן גב מזדמנת והיא מהווה יעד אטרקטיבי גם לתרמילאים שבינינו או אלו שרוצים לשבור את שגרת החופשה ולאתגר את עצמם בפעילות קצת שונה תחת השמש – כמו למשל טיפוס הרים וצוקים.

זהו למעשה סוג של ספורט אתגרי הקשור, איך לא – בטיפוס. חוויה ייחודית המתאימה לילדים ומבוגרים, בדרך כלל על הרים גבוהים, מבנים או קירות מלאכותיים כשמטרה היא להגיע לפסגה ולשם כך ישנן שתי טכניקות עיקריות:

טיפוס חופשי: שיטת טיפוס חברתית בה ישתתפו לפחות שני מטפסים, אשר ישתמשו בתחנות עגינה שאינן קבועות – המוביל (הראשון לטיפוס) ימקם את העגינות והמטפס השני (או האחרון) ישלוף ויאסוף אותן לפני שיטפס לתחנת העגינה הבאה.
אם מדובר בטיפוס הרים, הרי שהמטרה היא להגיע לפסגה או לתחנת עצירה בדרך (תלוי בגובה ההר, מזג האוויר, מרחק בין התחנות וגורמים נוספים) ואם מדובר בטיפוס צוקים אז המטרה זהה, רק שמדובר במרחקים קצרים יותר – מערות, בולדרים, מבנים ועוד.
חשוב לציין כי בטכניקה זו נדרש כי לפחות אחד המטפסים (המוביל) יהיה בעל ניסיון רב, היכרות עם מזג האוויר, יכולת מצוינת לקריאת השטח ותוואי הסלעים, הכרות מעולה עם הציוד, כושר גופני, חוזק פיזי ויכולת אלתור. 

טיפוס ספורטיבי: בשונה מהטכניקה הקודמת, כאן מדובר בדרך כלל על מסלול קצר או קיר טיפוס מלאכתי שגובהם נמוך מ-100 מטרים ונקודות העגינה בהם אינן קבועות אלא ניתנות לשליפה. שיטת טיפוס זו לא מחייבת את המטפס להיות מנוסה ולמעשה ישנם מסלולים בדרגות שונות, בין היתר עבור סקרנים שאינם מנוסים כלל בספורט.
השימוש בעוגנים קבועים מאפשרת למטפס להתרכז בטיפוס עצמו, לשפר את הטכניקה ולאתגר את עצמו בתנאים מבוקרים ובטוחים.

בתאילנד, המכוסה בסלעי גיר, בעיקר באזורי החופים הקסומים, סוג הטיפוס הנפוץ ביותר הוא הסוג הראשון. מדובר במעשה בטיפוס מאומץ הדורש לרוב כוח פיזי ופעמים רבות גם ניסיון. לצד המטפסים תוכלו להבחין לרוב בצעירים, או צעירים ברוחם, העושים גם את המסלול ההפוך – אלו הם גולשי הסנפלינג, וכיום בחופים רבים באיים פועלים בתי ספר לטיפוס וגלישה.

איך בוחרים היכן לטפס? 

בסניפי הטיולים השונים, נקודות מודיעין לתיירים ואולי אפילו בבית המלון או ההוסטל בו תשהו, ישמחו להמליץ על בתי ספר שונים המציעים חבילות אטרקטיביות לספורט המבוקש שהופך עם הזמן לפופולרי יותר ויותר במדינה האקזוטית. חשוב לזכור כי גם אם הם עושים זאת בשמחה, בדרך כלל הממליצים מקבלים תגמול מסוים עבור כל לקוח חדש שהגיע באמצעותם ולכן מומלץ לקבל גם חוות דעת ממטיילים אחרים. 

חשוב מאוד לבדוק:

• ציוד – מה כלול ומה עליכם להביא: בדרך כלל החברה המפעילה תדאג לספק את הציוד כולו למעט הציוד הנמצא עליכם – ביגוד מתאים ונעליים או מגפיים מתאימות. 
• ביטוח – מעבר לביטוח ספורט אתגרי אישי אותו ביצעתם טרם יציאתכם לחופשה, בידקו היטב איזה ביטוח מציעה החברה ומהי החבות שלה כלפיכם במקרה של פציעה, מדיניות פינוי פצועים (ובהקשר זה – היכן נמצא בית החולים הקרוב ביותר) נוכחות וזמינות חובש במקום. זה וודאי לא מועיל לתחושת הביטחון, אך הקפידו לקרוא על פגיעות שקרו באותו המקום על מנת להתרשם מאופן הטיפול, מהירות התגובה והאחריות המקצועית, וכמובן זיכרו – גם המקום המקצועי ביותר ככל הנראה לא יהיה חף מטעויות אנוש. מנגד, דאגו לקרוא גם על החובות שלכם כלפי המקום – מה קורה במקרה שציוד ניזוק, אובד או מתקלקל, נהלי בטיחות וכו'.
• ניסיון נדרש – כאמור, קיימים מסלולים שונים עבור מטפסים בדרגות שונות, לרבות כאלה שהינם חסרי ניסיון לחלוטין – אך אין זה אומר שכל האתרים יציעו את כל מגוון המסלולים ולעתים אותו מסלול מכיל מקטעים בדרגות שונות. גם הפעם חשוב שלא לסמוך רק על מה שאומרים הסוכנים אשר מכרו לכם את הכרטיסים, אלא לבדוק באתר עצמו, לקרוא חוות דעת, להגיע ולהתרשם ואף לשאול את המטפסים שזה עתה סיימו את הפעילות מה הניסיון שלהם וכמה קשה היה עבורם הטיפוס.
• נוף ומזג אוויר – אם אתם כבר בתאילנד (בשונה מקיר טיפוס בפארק הירקון), כדאי לבחור אתר המציע טיפוס ממנו נשקף נוף עוצר נשימה – ואלו לא חסרים בחופי האיים. עם זאת, הנוף לא יועיל לכם אם מדובר בבוקר ערפילי או צהריים גשומים ולכן מומלץ לבדוק את תחזית מזג האוויר כמה שיותר בסמוך למועד הטיפוס כי כידוע לגבי תאילנד, מזג האוויר הפכפך וניתן לחוות את כל עונות השנה בהפרש של דקות ספורות.

אז היכן מומלץ לטפס?

בגדול, לא חסר איפה. הספורט תופס תאוצה בשנים האחרונות, האי מציע אפשרויות בשפע וכך גם בתי הספר הנפתחים כמו פטריות אחרי המונסון. ועדיין, בהתחשב בכל הנתונים שיש לקחת בחשבון (בתי ספר מקצועיים, נופים יפים וכל מה שמסביב), מסתמן כי אחד היעדים הפופולריים ביותר הוא קראבי, המחוז הדרומי יותר ברצועות החוף של המדינה, ובו חוף ריילי נחשב ליעד מועדף. 

טיפוס צוקים בקראבי

מבחינה גאולוגית מדובר בגן עדן עם תצורות ייחודיות ומעניינות, מהמרהיבות בתאילנד ויש שיגידו בעולם כולו. קו החוף מאופיין בחופים זהובים הניצבים למרגלותיהם של מצוקים גירניים הנישאים לגובה של מאות מטרים וצמחיה פראית. אלו לצד אלו מהווים מוקד משיכה לצוללים ומטפסים – ילדים, צעירים ומבוגרים, חובבנים ומנוסים כאחד.

החופים באזור ידועים כפחות מתוירים באופן יחסי, בעלי אווירה מעולה, אוכל טוב ושקיעות עוצרות נשימה. הגשמים השוטפים את האזור לעתים תכופות יצרו בסלעי הגיר תצורות ייחודיות של נטיפים, מה שהופך את הטיפוס לחווייתי במיוחד. המוכרים שבהם – חוף טונסאי וחופי ריילי. 

באזור פועלים בתי ספר רבים לטיפוס המציעים מרכולתם לקהל הרחב, אך המנוסים יוכלו להתעניין ולהכיר מטפסים אמיצים נוספים, לחבור זה לזה ולטפס באופן עצמאי (דהיינו ללא הדרכה). מתחילים ומנוסים, ילדים ומבוגרים, אשר מעוניינים בהדרכה וליווי יוכלו לשכור שירותים אלו באופן חצי יומי / יום מלא, או להצטרף לקורסים ברמות שונות הנמשכים מספר ימים. 

עלויות ממוצעות ושעות משוערות: 

• חצי יום 08:00-12:00/13:00: כ-1,300 באט
• יום שלם 08:00-16:00/17:00: כ-2,300 באט
• קורסים של כמה ימים (בד"כ 2-3 ימים): כ-5,000 באט

שימו לב כי המחירים הם מחירים מומלצים ועשויים להשתנות בין החברות השונות, משך ההדרכה, קושי המסלול, עונה ועוד.

טונסאי: למרות שמדובר ביעד לכאורה נידח, הוא מוכר בקרב המטפסים כאחד היעדים הנחשבים בעולם לטיפוס צוקים. מדובר בגן עדן של ממש, חוף סלע בתולי (שאינו מתאים לרחצה) הנראה כאילו נשכח אי שם בזמן ואורכו לא עולה על 300 מטרים. משני צידי החוף נישאים מצוקים בגובה של כ-200 מטרים המציעים מאות מסלולי טיפוס ברמות שונות, בעיקר עבור מטפסים בינוניים ומעלה.

ריילי: יעד רומנטי המושך אליו תרמילאים וזוגות המחפשים פינה קסומה ושקטה – חוף טרופי בדיוק כמו שמדמיינים כשחולמים בהקיץ על תאילנד – מי טורקיז, עצי קוקוס וצוקים גבוהים הצוללים למים שלמרגלותיהם ומציעים כ-200 מסלולי טיפוס מגוונים, גם עבור מטפסים מתחילים.

מסלולי טיפוס מומלצים למתחילים: 

• Diamond Cave Wall 
• 123 Wall
• The Pinnacle
• Muay Thai Wall
• Escher World Wall
• Wee’s Present Wall

מסלולי טיפוס מומלצים לבינוניים ומתקדמים:

• Duncan’s Boot
• Phra Nang Beach
• The Keep
• Thaiwand Wall
• Defile Exit
• Tyrolean Wall
• Fire Wall
• Melting Wall
• Cobra Wall
• Eagle Wall
• The Nest

מסלולי טיפוס מומלצים לאמיצים:

• Candlestick Wall
• Low Tide Wall
• Dum’s Kitchen
• Tonsai Bay / Tonsai Roof Wall
• Big Wave Wall
• Ao Nang Tower
• Humanality Wall

שימו לב – חלק ממסלולי הטיפוס מכילים מקטעים שונים עבור דרגות קושי שונות – וודאו היטב מול בית הספר עבור איזו רמה נרשמתם.

מידע כללי

הגעה: המחוז עצמו נגיש בקלות דרך הים וגם דרך היבשה, אך החופים עצמם נגישים למבקרים רק באמצעות שיט. יש לקחת אוטובוס או מונית מקראבי לאו-נאנג ומשם סירת לונג טייל לחוף הרצוי. לטונסאי ניתן להגיע גם בהליכה של 20-15 דקות בין הג'ונגלים של ריילי ביץ' או בסמוך למצוקים בשעות שיא השפל.

עלות נסיעה משוערת (מקראבי לחופים): 1,000-500 באט + 100 באט עבור הסירה (מחיר הסירה לעתים כלול המחיר הנסיעה הכללי, חשוב לבדוק מול חברת הנסיעות).

מחירים יחסיים: התיירות בריילי נחשבת יקרה יותר לעומת טונסאי, שכן בנוסף למטפסים פוקדים את החוף גם זוגות בירח דבש ומשפחות נופשים. חוף טונסאי מאופיין באווירה זרוקה וחופשית יותר והמחירים בהתאם. בשני היעדים, כמו במדינה כולה, מחירי הלינה, המזון והאטרקציות משתנים בין העונות ומגיעים לשיאם בעונה החזקה – נובמבר עד מרץ.

חיי לילה: שני היעדים קרובים זה לזה ונחשבים לרומנטיים, מבודדים ובתוליים יותר לעומת אחרים במדינה. כל אלו מעניקים להם אווירה קסומה ומיוחדת, אך כמו שאומרים חכמים "לכל קסם יש מחיר" וכאן המחיר הוא חשמל מוגבל, תחבורה מצומצמת למדי וגם חיי הלילה – שנדמה כי מעט פסחו על המקום. אם תרצו ליהנות מארוחה טובה, שייק פירות מרענן או בירה צוננת – הם ללא ספק בנמצא ובשפע, גם בשעות מאוחרות. אך אם אתם מצפים למסיבות עד השעות הקטנות של הלילה אתם צפויים להתאכזב.

לינה: בשני היעדים תוכלו למצוא הוסטלים זולים עבור תרמילאים וגם מלונות. בטונסאי הסוג הראשון הינו הפופולרי ביותר ואילו בריילי תוכלו למצוא הכל אך בעיקר מלונות ואף מלונות יוקרה.

מזג אוויר: לא שונה מהאזור כולו – טרופי, חם ולח כך שהעונה המומלצת ביותר, בה הטמפרטורות מעט יורדות והאוויר יבש יותר, מקבילה לחודשי העונה החזקה בה המחירים גבוהים יחסית והתורים עשויים להיות ארוכים כך שיתכן זמן המתנה ממושך. עם זאת, ריבוי המסלולים יאפשר תנאים טובים גם בחודשים המתוירים פחות ולכן מי שמגיע לאזור לשם הטיפוס, מעדיף לעשות זאת לרוב בחודשים אלו.

בסופו של יום, בין אם הגעתם לתאילנד כדי לטפח את פס השיזוף או שחשקה נפשכם במשקה קוקוס צונן על ערסל בשקיעה, זכרו כי תאילנד מציגה הרבה יותר מאשר קוקטייל פירות, חופים וקניות. את הנופים הקסומים והטבע הפראי אפשר לחוות גם ברגליים (והידיים) ונחמד לצאת מאזור הנוחות מדי פעם ולאתגר את עצמנו. מי יודע? אולי תגלו תחביב חדש. רק תעשו ביטוח.